האלוהות מתחילה בנקודה בה ההבנה נגמרת

האלוהות מתחילה בנקודה שההבנה נגמרת

(בעקבות ערב על הנראטיב האלוהי עם פרופסור עילם גרוס ביקב צרעה)

מכיוון שהקולנוע התפורר ונעלם

ומכיוון שמישהו כתב באיזשהו מקום

"לא תעשה לך אלוהים אחרים"

ואני עשיתי לי יין –

אין זאת אלא כוונת האלוהות.

מכיוון שהמדע יגלה תשובות חדשות

ולכל תשובה צמודות מיליון שאלות חדשות

וגלקסיית הידע מתרחבת אין סוף

ואני ממשיך לשאול כמו ילד שלא מקבל תשובה –

אין זאת אלא הכוונה האלוהית

מכיוון שאני נשאר עם אי ההבנה

והחיוך ההוא שלה לא עוזב אותי

למרות כל השנים שחלפו

וספר החיבוקים והפרידות מעלה אבק –

אין זאת אלא הכוונה האלוהית

בשוק אני רואה ירקות ופירות

ומיני דברי מאכל

ולכל אחד צבע, צורה וטעם משלו

והתשוקה שלי  לא יודעת שובע –

אין זאת אלא האלוהות.